“תפרחות הקנאביס מכילות יותר מ-500 חומרים בעלי השפעה רפואית שהפעילות הרפואית של רובם לא ידועה עדיין” אומרת ד”ר נירית ברנשטיין, חוקרת בכירה במכון וולקני שערכה מדעית במשותף עם פרופסור זהרה בכרך-יניב, מומחית לצמחי מרפא את הספר הראשון בעברית “קנאביס ו-CBD לבריאות הגוף והנפש”.

מאת: דורון אורסיאנו-ויטנר

תמוהה העובדה שרק עכשיו בשנת 2020 יוצא לאור בפעם הראשונה מדריך מקיף לשימוש בקנאביס שמתורגם לעברית, לאור העניין הרב שמעורר הצמח בקרב הציבור בישראל בעשור האחרון ואף יותר.

עובדה נוספת ולא פחות מעניינת היא שהספר נכתב ע”י שתי נשים שהקדישו את חייהן לחקר השימוש בקנאביס ושתי נשים נוספות, ישראליות, העורכות המדעיות של המדריך המיוחד הזה.

כותבות הספר הן עליזה שרמן – מייסדת שותפה של Ellementa, רשת נשים העוסקת בבריאות, איכות חיים, וקנאביס וד”ר ג’ונלה צ’ין רופאה אוסטיאופתית, מייסדת ומנכ”לית רפואית של MedLeafRX (קליניקה לרפואה אינטגרטיבית בקליפורניה ובניו-יורק) ומנהלת את תחום החינוך של איגוד מומחי הקנאביס בארה”ב. לספר שתורגם ונערך מדעית  ע”י ד”ר נירית ברנשטיין ופרופ’ זהרה יניב בכרך – נוספה הקדמה למהדורה העברית שמבטיחה מענה הולם לכל השאלות המתעוררות בקשר לצמח המופלא הזה, הקנאביס, ועל שאלות אלו ונוספות ינסו השתיים להשיב:

להרחיב את המחקר במדינת ישראל

ד”ר נירית ברנשטיין שמתמחה בנושאים הקשורים באמנות גידול צמח הקנאביס, קיבלה בסוף השנה שעברה פרס ‘אישה פורצת דרך בחקלאות’ בוועידה הישראלית לחקלאות. בנימוקים לבחירתה צוין: ״המעבדה של ד״ר נירית ברנשטיין במכון וולקני מובילה כיום בחקר הקנאביס בארץ ובעולם. הושגו במעבדתה פריצות דרך חדשניות בתחום פיתוח גידול הקנאביס הרפואי.

ד”ר ברנשטיין נרתמה לייצר ידע מדעי, שכמעט ולא היה קיים והמחקרים הנעשים במעבדתה מאפשרים לגשר על הקושי הגדול של התאמת החומר הצמחי לצרכים של תעשיות הפארמה והמחקרים שלה יצרו עניין רב בקהילה האקדמית והעסקית״.

לראשונה בעברית: ספר הדרכה לשימוש בקנאביס ו-CBD

שאלתי אותה השבוע האם הספר העלה התנגדויות כאלו ואחרות כאן בישראל מצד חברות התרופות וגורמים אינטרסנטים, ד”ר נירית השיבה: “אני רואה חשיבות רבה בהרחבת הידע בתחום הקנאביס אצל הקהל בכללותו, חולים, אנשי מקצוע, וקובעי מדיניות. זה יעזור לבטל סטיגמות שליליות, להרחיב את בסיס המחקר של מדינת ישראל בתחום זה, שימוש מיטבי לרפואה ושמירה על המובילות של ישראל בתחום הקנאביס”. 

זלזול בפוטנציאל של הקנאביס

“צמח הקנאביס הוא צמח מרתק, אשר למרות שהאנושות עושה בו שימוש מזה אלפי שנים, כמעט ולא קיים מידע מבוסס מדע עליו” אומרת ד”ר נירית ומוסיפה: “כחוקרת, ההזדמנות לחקור צמח כזה, לפתח מידע שחסר כל כך, לפתור תעלומות הקשורות לדרכי גידולו ובהקשר להשפעות הרפואיות, היא אתגר גדול הכרוך בסיפוק רב”.

נירית היא החוקרת הראשונה בארץ שקבלה אישור לעבוד עם הצמח השלם ולגדל אותו לצורכי מחקר, לכן עניין אותי מאוד לשאול אותה כיצד בישראל מקבלים את המקצוע שלה, כמתמחה באמנות גידול הקנאביס. היא השיבה: “התגובות מעורבות, ולא תמיד צפויות, יש המתקנאים ביכולת שלנו לעבוד יום יום עם הצמח, להיות איתו במגע, ללמוד אותו,  ומתעניינים ומעריצים כל התקדמות מחקרית ופריצות דרך שאנחנו משיגים. זה מאפיין את ההילה הזוהרת סביב הצמח הזהואת חוסר המידע המדעי, ואת הצמא למידע עדכני. ויש המביעים חשדנות לגבי העיסוק המפוקפק כאילו ב’סמים’, וזלזול בפוטנציאל של הקנאביס לשמש לרפואה. הקשר או ההבדל בין שימוש לצורכי פנאי לבין שימוש לרפואה ומחקר לא מובן מאליו, וגורם לפעמים לתהיות לגביי העיסוק שלי.”

האם אפשר לקרוא לגידול קאנביס אמנות?

“בהחלט כן. מורכב מאוד לגדל את הצמח המופלא הזה כך שייתן לנו את הנדרש לשימוש לרפואה מבחינת ההרכב הכימי. צמח הקנאביס מכיל יותר מ-500 חומרים בעלי פעילות רפואית, אשר מושפעים מאוד מאופן הגידול של הצמח. יש צורך להמשיך לפתח ידע שרובו עדיין חסר, גידול הצמח כך שייתן לנו את ההרכב הכימי וההשפעה הרפואית הרצויה. 

גידול של כל צמח הוא אומנות, אולם בקנאביס רפואי הצורך בהשגת מוצר צמחי בעל תכונות יציבות, כלומר תפרחות שתכלנה הרכב וריכוז קבוע של החומרים, מצריך הבנה מעמיקה והכרה של הביולוגיה והפיזיולוגיה של הצמח.”

כיצד קרה שהפכת למומחית לגידול קנאביס?

“זיהיתי לפני 5 שנים שקיים חוסר ידע על הצמח, זה היה לפני שהתחילה ה’בהלה לקנאביס’ בארץ ובעולם. התחלתי אז לעבוד עם מגדלי הקנאביס בארץ לפתור בעיות בגידול, וללמוד את הפיזיולוגיה של הצמח ולפתח שיטות גידול מתקדמות ברמת אגרו היי-טק לשפר את האיכות הרפואית שלו, כמובן באישור יק”ר (היחידה לקנאביס רפואי של משרד הבריאות)”.

להבין את משמעות השימוש

פרופ’ זהרה יניב בכרך היא מומחית לצמחי מרפא בעלת שם עולמי והיא מספרת שלאחר שסיימה את לימודי הדוקטורט שלה, באוניברסיטת קולומביה שבמדינת ניו-יורק, התחילה לעבוד במחקר במכון לחקר הצמח. אז נחשפה לאוצרות הגן הבוטני של העיר: “היו שם כתבי יד עתיקים לצמחי מרפא וגם אוסף צמחים, מרתק. התאהבתי! התחלתי להעמיק בנושא, ואז, עם חזרתי לארץ, הצטרפתי למחלקה לצמחי מרפא במכון וולקני”.

שאלתי אותה האם כמומחית לצמחי מרפא היא מכירה צמח שדומה בהשפעותיו לקנאביס מבחינת היכולת ריפוי שלו והיא השיבה: “יכולת הריפוי של צמח הקנאביס לא נובעת מחומר מבודד אחד שהרי לא ניתן לסנתז ממנו תרופה. לכן, גם ככל שישנם צמחים נוספים עם הרכיב הפעיל, לא בהכרח תהיה להם אותה השפעה רפואית. אני רוצה לציין טחב, שהתגלה בניו זילנד, שנקרא  Radula perottetii ,בעל פעילות ממסטלת ובו נמצא THC. נעשו קצת מחקרים ורק בבעלי חיים לכן כרגע אין בו שימוש מבוקר.”.

פרופ’ זהרה שערכה אף היא מדעית את הספר אומרת: “אני תומכת בכך שמבוגרים יוכלו לקבל בעצמם החלטה מושכלת באשר לשימוש בקנאביס מבלי שהדבר נכפה עליהם ומתוך ידיעה ברורה לנזקים שיכולים להיגרם משימוש בו. הנזקים מהשימוש בקנאביס הוכחו במחקרים רבים וחשוב להבין את המשמעות של השימוש בו”.

האם עישון ומסחר בקנאביס לדעתך יהיה חוקי בקרוב כאן בישראל?

פרופ’ זהרה: “האם יש דרך לנבא את העתיד? המצב הפוליטי בישראל הוא שיקבע בעניין זה”.

ד”ר נירית:   “אין ספק שלתעשיית הקנאביס יש פוטנציאל ענקי בקנה מידה עולמי. אנחנו נמשיך לראות צמיחה והתמקצעות בתחום הקנאביס ומחקר בקנה מידה רחב. אני צופה שעם התפתחות המחקר תגדל ההבנה של הפוטנציאל הרפואי הטמון בחומרים ספציפיים בצמח לטיפול במצבים רפואיים ספציפיים ויפותחו זנים שונים לתחלואות שונות. זה יאפשר פיתוח של תרופות ייעודיות המבוססות על חומרים שמייצר הצמח המופלא הזה. מבחינה רפואית וטכנולוגית אנחנו רואים כרגע רק את קצה הקרחון”.

האם ידוע לך על שימוש בקנאביס גם בקרב ילדים?

פרופ’ זהרה: “יש מידע מחקרי ומעשי על שימוש בקנאביס רפואי גם בקרב ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, אפילפסיה ואוטיזם. יש גם הצלחות רבות בטיפול בילדים הסובלים מבעיות אלה. הספר מפרט על כך. 

גם לבעלי רישיון

“כעורכות מדעיות מה שהנחה אותנו” אומרת פרופ’ זהרה: “זה לספק את האינפורמציה המתאימה לקורא הישראלי – ואכן יש במהלך הספר הערת העורכות, המתייחסות לנושאים שאינם רלוונטיים בשלב הזה לקורא הישראלי, כמו זנים שונים, או סוגיות הקשורות בעובדה שקנאביס כרגע אינו חוקי בארץ”. “הספר מעורר התעניינות רבה” מוסיפה ד”ר נירית לציין: “שהספר מונגש לקהל הרחב ומכסה ביסודיות ובשפה קולחת אספקטים רבים הקשורים בקנאביס – החל ברקע ההיסטורי של השימוש בו על ידי האדם, הביולוגיה של הצמח והרכבו הכימי, ומתמקד בהשפעות הרפואיות ובדרך הצריכה של הקנאביס. הספר מאפשר למתעניינים בתחום, וגם לבעלי רישיון לשימוש בקנאביס לרפואה, הבנה טובה ורחבה של הנושא”.

ההיסטוריה של הקנאביס 

כיוון שהספר סוקר גם את ההיסטוריה של הקנאביס שאלנו את ד”ר נירית מהן העדויות מהעבר לשימוש בקנאביס והיא השיבה: “ישנן עדויות רבות לשימוש בקנאביס לרפואה בעולם העתיק. לדוגמה, על פי עדויות ארכאולוגיות, הקיסר הסיני שנאנג עשה בקנאביס שימוש לרפואה כבר במאה ה-12 לפני הספירה. הוא רשם לחולים חליטות קנאביס לשימוש במצבים רפואיים שונים כגון כאב, ראומטיזם, מלריה, ואובדן זיכרון. כלומר, כבר בתקופה קדומה זו הייתה הבנה טובה של הפוטנציאל הרפואי המגוון הטמון בקנאביס”. 

לתמוך בתעשייה המתפתחת 

כשהחלה ד”ר נירית לחקור את צמח הקנאביס היא גילתה להפתעתה שכמות המידע המדעי הקיימת היא אפסית: “זו תוצאה ממצבו החוקי של הצמח בעשרות השנים האחרונות שלא אפשר מחקר” היא אומרת ומוסיפה: “יש בקנאביס מאות חומרים בעלי השפעה רפואית שהפעילות של רובם לא ידועה עדיין. לכן, יש כיום צורך דחוף לחקור את הצמח ואת ההשפעות הרפואיות שלו כדי לתמוך בתעשייה המתפתחת בקצב מאוד מהיר”.

איזה מידע גילית שחסר?

ד”ר נירית: “חסר מידע בסיסי בתחום החקלאי – על הצמח, ובתחום הרפואי. מאז שהתחלתי לעסוק בחקר הקנאביס גיליתי שהמידע הקיים בכמעט כל נושא שבחנתי לא תאם את הצרכים שלנו בתחום הפארמה. חשוב לי מאוד להמשיך לפתח שיטות גידול מתקדמות שיתאימו לשוק הרפואי ויקדמו את התחום לרווחת החקלאים והחולים”.

יש חולים שחוששים להשתמש בקנאביס כי אומרים שזה סם ממכר, מה את אומרת להם?

ד”ר נירית: “רמת ההתמכרות לקנאביס היא נמוכה בהרבה בהשוואה לאופיאטים כדוגמת מורפיום שנמצא בשימוש רפואי בארץ ובעולם בקנה מידה רחב. כמובן יש חשיבות להערכה רפואית לפני החלטה לאפשר להשתמש בו לרפואה, ולהתאמת מוצר קנאביס מתאים, אם בכלל. הספר דן בהרחבה בהתאמת טיפוסים כימיים שונים של קנאביס למצבים רפואיים שונים, ובשיטות מיצוי וצריכה שונות, ע”פ הידע הקיים היום”.

לעמוד הספר בהוצאה לאור לחצו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.