קנאביס צבעוני: מה עומד מאחורי הגוונים של תפרחות הקנאביס?


בני אדם מקבלים החלטות רבות בעזרת צבעים ובחירת תפרחות קנאביס עשויה להיות גם אחת מההחלטות האלו. למרות שבדרך כלל תפרחות קנאביס מופיעות בגווני ירוק שונים, ישנן תפרחות בעלות גוון כחול, סגול, ורוד, כתום ולבן. תפרחות המאופיינות בצבעים אלה מכילות תרכובות ייחודיות בתוכן, ונחשבות למבוקשות ונדירות באופן יחסי.

מה עומד מאחורי הצבע של תפרחות הקנאביס?

ארבעה חלקים בפרח הקנאביס תורמים למראה שלו:

  1. פרח – מורכב מקבוצות מרוכזות של שקיקים קטנים הנקראים ברקטות.
  2. עֱלִי (Pistils) – שערות לבנות שמבשילות בד”כ בגווני כתום ואדום.
  3. טריכומות – בלוטות השרף החלביות שמרוכזות בעיקר על התפרחת.
  4. עלים – העלים הקטנים על התפרחת.

תפרחות

תפרחות קנאביס מורכבות מניצנים דמויי שק (ברקטות) מוערמים בקבוצות דחוסות. ניצנים אלו מתאפיינים בדרך כלל בגוונים ירוקים, אך לעיתים הם מתהדרים בגוונים סגולים או ורודים.

ישנן גנטיקות בהן גוונים אלה יהיו ניכרים מראש, וישנן כאלו בהן ביטוי גוונים אלו ידרוש תנאי גידול אופטימליים. אך לא רק הפרחים עצמם נוטים להתקשט בצבעים, אלא גם שאר חלקי הפרח, כמו למשל העלי.

צבע ה’עֱלִי’

צבעים בקנאביס עלי

השערות המזדקרות החוצה מפרחי הקנאביס הן למעשה איבר צמחי הנקרא עלי. הוא מופיע בצבע לבן בשבועות הראשונים של הפריחה, ועד סופה נוטה להבשיל בגווני כתום – חום אדמדם. בגנטיקות מסוימות ניתן לזהות עלי בגווני ורוד, סגול ואדום. גוונים אלו יכולים לשוות לתפרחת ירוקה מראה פראי-משהו. צבען של שערות העלי נוטה להשתנות לאחר תהליך הייבוש\יישון, אך ניתן לחזות בשרידי הגוון המקורי גם לאחריו.

צבע העלים

צבעים בקנאביס עלים

גנטיקות קנאביס מסוימות מתהדרות בעלווה בגוונים של סגול, אדום כהה או כחול עמוק. התפרחת יכולה להישאר ירוקה לחלוטין בעוד העלים צוברים כתמי סגול שאט אט עוטפים אותם לגמרי.

קור וטמפ’ לילה נמוכות בזמן הגידול ישפיעו על צבע העלים – הפרשי טמפ’ דרסטיים בין בוקר לערב במהלך הגידול, נוטים “להוציא” את הגוונים המיוחדים של הצמח החוצה.

צבע טריכומות

צבעים בקנאביס טריכומות

נראות טריכומות מעידה על בשלותו של צמח הקנאביס. טריכומות בגווני לבן חלב עד חום בהיר ענברי מעידות על צמח בשיא בשלותו. עם זאת, לעיתים טריכומות בשלות מלאות בצבעי סגול או ורוד.

במקרים בהם גנטיקה מבשילה לגוונים אלו, מזהים את מוכנות הצמח לקציר בעזרת נראות העלי. צבע טריכומות עשוי לתת מעין שכבת מט צבעונית על התפרחת לאחר ייבוש ויישון, אך צבע הפרחים עדיין בולט מתחת. 

מה עומד מאחורי כל צבע?

מאחורי הצבעים השונים בצמחים עומדים פיגמנטים – חומר המשפיע על צבע האור שפוגע בו. הפיגמנטים מסווגים כפלבנואידים, מולקולות המגדירות את מבנה הצמח וצורתו. למרות הדמיון למילה האנגלית Flavour אין לפלבנואידים קשר לטעם.

זנים ירוקים

ירוק הוא הצבע הדומיננטי בתפרחות קנאביס בשל נוכחות כלורופיל – הפיגמנט האחראי על ספיגת אור השמש בתהליך הפוטוסינתזה. נוכחותו הגבוהה של הכלורופיל ברקמות הצמח נוטה להסתיר את נוכחותם של פיגמנטים אחרים. אך במקרים בהם הקנאביס גדל בעונת הסתיו, הטמפרטורות הנמוכות מאטות את ייצור הכלורופיל, ומאפשרות ליתר הפיגמנטים בצמח לבלוט ולתת לקנאביס מראה יותר צבעוני.

זנים סגולים וכחולים

זני קנאביס בצבע סגול וכחול

אנתוציאנין (Anthocyanin) הוא הפיגמנט שמקנה לחלקים שונים בצמח ספקטרום צבע שנע בין כחול לאדום. עד היום זוהו למעלה מ-500 גוונים של פיגמנט זה, עם קשת צבעים שיכולה לנוע בין אדום לסגול וכחול. על אף שפיגמנט זה אינו נמצא בשפע בצמחים צעירים, בשלב הפריחה הפקתו של הפיגמנט אנתוציאנין גוברת. 

אנתוציאנין לא רק מקשט את הקנאביס בצבע סגול, הוא גם הפיגמנט האחראי לגוון הסגלגל של חצילים ואוכמניות. כמו בפירות ובירקות בהם קיים פיגמנט זה, ניתן לזהות גם בפרחי קנאביס סגולים תכונות נוגדות חמצון. מכיוון שזהו השינוי הפשוט ביותר להשגה, גנטיקות רבות כבר מכילות את הגוון הסגול בתוכן. ביניהן: Granddaddy Purple, Purple Urkle וקרוביהם.

זנים אדומים וורודים

זני קנאביס בצבע אדום וורוד

אנתוציאנין אחראי גם על הצבע האדום והגוונים הוורודים בקנאביס, וכמו כן בפרחי ורדים וחרוב. שערות עלי אדומות על הפרח אינם דבר נדיר, אבל פרחים ועלים אדומים יותר נדיר לראות. עם זאת, יש כמה זנים שמייצרים גוונים ורודים-אדומים דומיננטיים כמו Pink Flower Shaman, או Pink kush.

זנים צהובים וכתומים

זני קנאביס בצבע צהוב וכתום

פרחי קנאביס על הספקטרום של אדום-כתום-צהוב נוטים להכיל באופן מוגבר קבוצה נוספת של פיגמנטים מסוג קרוטנואיד. כמו פיגמנטים אחרים הנוצרים בצמח הקנאביס, קרוטנואידים משפיעים על צבעו של הצמח. ניתן למצוא למעלה מ-700 פיגמנטים מקבוצה זו, וביניהם ביתא-קרוטן, ליקופן ולוטאין. 

קרוטנואידים הם קבוצת פיגמנטים שמקנים לצמחים את הצבע הכתום והצהוב. הם אחראים גם על הצבע בגזר, עגבנייה, מנגו, ושסק. הם חשובים לבריאות העיניים, העור, העיכול, המערכת החיסונית וריריות שונות. קרוטנואידים משמשים כנוגדי חמצון חזקים, וישנם מחקרים המצביעים על היותם כלי עזר משמעותיים במניעת סרטן. הצבע הכתום והצהוב יופיע בעיקר על השערות ועל הפרחים. הצבע הצהוב הוא פחות נדיר ויש זנים כמו Lemon Kush, Olive oil, או Lemon Haze, שצבעם הדומיננטי הוא צהוב.

זנים לבנים

אמנם לא פשוט להבחין בגוונים של לבן במבט ראשון בפרח הקנאביס, אך הם שם. גוונים אלו מגיעים מהטריכומות – הרכיבים החשובים ביותר בפרח הקנאביס. טריכומות מהוות מעין ‘שערות’ קטנטנות עם בועה לראשן. הן מכסות את התפרחת בגוונים של לבן כמעט מכל כיוון. טריכומות אלו גדושות בקנבינואידים וטרפנים, והן נותנות לקנאביס את השפעתו. ישנם זנים בהן נראה ייצור טריכומות מוגבר או ניכר, כמו White Widow ו-White Rhino. 

צבעי קנאביס ועוצמת ההשפעה

קנאביס צבעוני מושך את העין ומשדר למביט בו משהו מיוחד. עם זאת, מלבד פרחים בוהקים בצבע לבן בזכות טריכומות, הגוון כשלעצמו אינו אינדיקציה לעוצמת ההשפעה. זה נכון בנוגע לעישון ואידוי.

אם החלטתם לצרוך קנאביס באכילה, בליעה או בספיגה מתחת ללשון, יתכן ותיהנו מהיתרונות התזונתיים של קרוטנואידים ואנתוציאנינים.

מה משפיע על הצבע?

ישנם מספר דברים שיכולים להשפיע על הצבעים של תפרחות קנאביס. ראשית, קור וטמפ’ לילה נמוכות משפיעות על צבע העלים. הפרשי טמפ’ דרסטיים בין בוקר לערב גם כן נוטים “להוציא” את הגוונים המיוחדים של הצמח. גם תוספת של תאורת לד לצד התאורה הרגילה מוסיפה צבע לצמח עצמו, ולפעמים גם לפרחים.

אך הדבר החשוב ביותר הוא גנטיקה הזן. לעיתים רבות, גנטיקה תקבע את הצבעוניות של איברי הצמח גם בהיעדר תנאים מסוימים. 

שמירה על טוהר תהליך הייבוש, הקפדה על יישון מדויק וכמובן טריות משפיעים על צבע התפרחת. באופן כללי התפרחת נקצרת בהירה יותר מהגוון בו אתם מקבלים אותה.

במהלך הטיפול שאחרי הקציר ובעיקר בייבוש – התפרחת מצטמצמת ומתכהה, ודוהה לאט לאט לצבע חום. לכן אם אתם רואים תפרחת בצבע דומיננטי, סביר שהיא טרייה וטופלה כראוי.

גם לרמת החומציות (PH) בשורשי הצמח יש השפעה על הצבע של הפרחים. גם מחוץ לעולם הקנאביס, ישנם כמה מינים של צמחים עם פרחים שיכולים להציג צבעים שונים. סביבה חומצית נוטה לגרום לצביעה אדומה-ורודה. בחומציות ממוצעת, כלומר – בסביבת PH ניטרלי מופיע צבע סגול. PH גבוה יותר יוציא את הצבע הכחול, ו-PH נמוך יוציא את הצבע הצהוב.

לסיכום

דבר אחד יודעים כל מגדלי הקנאביס בכל העולם – צרכני קנאביס אוהבים את הפרח שלהם צבעוניים. ובהתאם, זני קנאביס המוכרים לנו הם תוצאה של הכלאות בין מינים והשבחות גנטיות אינסופיות, שיצרו מגוון עצום של תכונות המשתנות מזן לזן. לכל תפרחת קנאביס יש את הייחודיות שלה, וחוץ מהטעם והריח גם למראה ולצבעו של הפרח יש משמעות לא מבוטלת. נוכחות של גוונים כאלה ואחרים לא משנה את עוצמת הקנבינואידים, אבל היא מוסיפה גיוון בהשפעה הכוללת על הבריאות הנוצרת בזכות אפקט הפמליה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צריכים עזרה? אנחנו כאן בשבילכם!
דילוג לתוכן